בעיני רבים מאוהביה אמירה הס, שהתחילה לפרסם לפני שלושים שנה, היא המשוררת הישראלית הבולטת והאסרטיבית ביותר במסורת השירה הפמיניסטית-מזרחית, מהאמהות-המייסדות של המסורת כולה, וכשקוראים את שיריה אפשר להבין למה. יש משהו משוחרר, מפליא בכנותו ובעוצמתו, באופן שבו הס נותנת ביטוי לקונפליקטים הזהותיים שלה – הן במישור הנשי-גברי, הן במישור המזרחי-אשכנזי, והן במפגש הסבוך בין המישורים. … המשך לקרוא אמירה הס, כמו בכי שאין לו עינים להיבכות